תנ"ך על הפרק - בראשית כ - רבינו בחיי

תנ"ך על הפרק

בראשית כ

20 / 929
היום

הפרק

אברהם ושרה בגרר

וַיִּסַּ֨ע מִשָּׁ֤ם אַבְרָהָם֙ אַ֣רְצָה הַנֶּ֔גֶב וַיֵּ֥שֶׁב בֵּין־קָדֵ֖שׁ וּבֵ֣ין שׁ֑וּר וַיָּ֖גָר בִּגְרָֽר׃וַיֹּ֧אמֶר אַבְרָהָ֛ם אֶל־שָׂרָ֥ה אִשְׁתּ֖וֹ אֲחֹ֣תִי הִ֑וא וַיִּשְׁלַ֗ח אֲבִימֶ֙לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ גְּרָ֔ר וַיִּקַּ֖ח אֶת־שָׂרָֽה׃וַיָּבֹ֧א אֱלֹהִ֛ים אֶל־אֲבִימֶ֖לֶךְ בַּחֲל֣וֹם הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִנְּךָ֥ מֵת֙ עַל־הָאִשָּׁ֣ה אֲשֶׁר־לָקַ֔חְתָּ וְהִ֖וא בְּעֻ֥לַת בָּֽעַל׃וַאֲבִימֶ֕לֶךְ לֹ֥א קָרַ֖ב אֵלֶ֑יהָ וַיֹּאמַ֕ר אֲדֹנָ֕י הֲג֥וֹי גַּם־צַדִּ֖יק תַּהֲרֹֽג׃הֲלֹ֨א ה֤וּא אָֽמַר־לִי֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא וְהִֽיא־גַם־הִ֥וא אָֽמְרָ֖ה אָחִ֣י ה֑וּא בְּתָם־לְבָבִ֛י וּבְנִקְיֹ֥ן כַּפַּ֖י עָשִׂ֥יתִי זֹֽאת׃וַיֹּאמֶר֩ אֵלָ֨יו הָֽאֱלֹהִ֜ים בַּחֲלֹ֗ם גַּ֣ם אָנֹכִ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ כִּ֤י בְתָם־לְבָבְךָ֙ עָשִׂ֣יתָ זֹּ֔את וָאֶחְשֹׂ֧ךְ גַּם־אָנֹכִ֛י אֽוֹתְךָ֖ מֵחֲטוֹ־לִ֑י עַל־כֵּ֥ן לֹא־נְתַתִּ֖יךָ לִנְגֹּ֥עַ אֵלֶֽיהָ׃וְעַתָּ֗ה הָשֵׁ֤ב אֵֽשֶׁת־הָאִישׁ֙ כִּֽי־נָבִ֣יא ה֔וּא וְיִתְפַּלֵּ֥ל בַּֽעַדְךָ֖ וֶֽחְיֵ֑ה וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃וַיַּשְׁכֵּ֨ם אֲבִימֶ֜לֶךְ בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקְרָא֙ לְכָל־עֲבָדָ֔יו וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בְּאָזְנֵיהֶ֑ם וַיִּֽירְא֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים מְאֹֽד׃וַיִּקְרָ֨א אֲבִימֶ֜לֶךְ לְאַבְרָהָ֗ם וַיֹּ֨אמֶר ל֜וֹ מֶֽה־עָשִׂ֤יתָ לָּ֙נוּ֙ וּמֶֽה־חָטָ֣אתִי לָ֔ךְ כִּֽי־הֵבֵ֧אתָ עָלַ֛י וְעַל־מַמְלַכְתִּ֖י חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֑ה מַעֲשִׂים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יֵֽעָשׂ֔וּ עָשִׂ֖יתָ עִמָּדִֽי׃וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־אַבְרָהָ֑ם מָ֣ה רָאִ֔יתָ כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֣י אָמַ֗רְתִּי רַ֚ק אֵין־יִרְאַ֣ת אֱלֹהִ֔ים בַּמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה וַהֲרָג֖וּנִי עַל־דְּבַ֥ר אִשְׁתִּֽי׃וְגַם־אָמְנָ֗ה אֲחֹתִ֤י בַת־אָבִי֙ הִ֔וא אַ֖ךְ לֹ֣א בַת־אִמִּ֑י וַתְּהִי־לִ֖י לְאִשָּֽׁה׃וַיְהִ֞י כַּאֲשֶׁ֧ר הִתְע֣וּ אֹתִ֗י אֱלֹהִים֮ מִבֵּ֣ית אָבִי֒ וָאֹמַ֣ר לָ֔הּ זֶ֣ה חַסְדֵּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשִׂ֖י עִמָּדִ֑י אֶ֤ל כָּל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר נָב֣וֹא שָׁ֔מָּה אִמְרִי־לִ֖י אָחִ֥י הֽוּא׃וַיִּקַּ֨ח אֲבִימֶ֜לֶךְ צֹ֣אן וּבָקָ֗ר וַעֲבָדִים֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וַיִּתֵּ֖ן לְאַבְרָהָ֑ם וַיָּ֣שֶׁב ל֔וֹ אֵ֖ת שָׂרָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ׃וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ הִנֵּ֥ה אַרְצִ֖י לְפָנֶ֑יךָ בַּטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ שֵֽׁב׃וּלְשָׂרָ֣ה אָמַ֗ר הִנֵּ֨ה נָתַ֜תִּי אֶ֤לֶף כֶּ֙סֶף֙ לְאָחִ֔יךְ הִנֵּ֤ה הוּא־לָךְ֙ כְּס֣וּת עֵינַ֔יִם לְכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר אִתָּ֑ךְ וְאֵ֥ת כֹּ֖ל וְנֹכָֽחַת׃וַיִּתְפַּלֵּ֥ל אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּרְפָּ֨א אֱלֹהִ֜ים אֶת־אֲבִימֶ֧לֶךְ וְאֶת־אִשְׁתּ֛וֹ וְאַמְהֹתָ֖יו וַיֵּלֵֽדוּ׃כִּֽי־עָצֹ֤ר עָצַר֙ יְהוָ֔ה בְּעַ֥ד כָּל־רֶ֖חֶם לְבֵ֣ית אֲבִימֶ֑לֶךְ עַל־דְּבַ֥ר שָׂרָ֖ה אֵ֥שֶׁת אַבְרָהָֽם׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה אחר שנלקחה שרה במצרים אצל פרעה ונעשה לו נס גדול שהוצרך לו להחזירה לו בעל כרחו ע"י נגעים גדולים, מה היה חוזר עתה בגרר ואומר לכל אחותי היא, וכי היה סומך על הנס בכל פעם ופעם, ושמא אין עושין לו נס. וכתב רבינו חננאל ז"ל כי עכשיו כשבא בגרר גרשה, לפי שהיה ירא שמא יהרגוהו אם היה אומר שהיא אשתו, ואעפ"כ לא הניחו ה' ית' שיפרד ממנה ולא הניח את הצדיקת אצל הרשע, כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים, וגרושין הללו היה מפני הפחד, וזה שאמר הש"י והיא בעולת בעל, שלא גרשה רק מפני הפחד כי אנוס הוא, ונמצא שאין הגרושין גרושין גמורין, וזהו שאמר אבימלך הגוי גם צדיק תהרוג. כלומר הגוי שאין לו זה הדין אלא אפי' אנוס גרושיו גרושין, ועוד שהוא צדיק שלא קרב אליה תהרוג, ולא עוד אלא שהוא אמר לי אחותי היא והיא גם היא אמרה פעם אחר פעם אחי הוא, בתם לבבי לקחתיה ובנקין כפי שעדיין לא קרבתי אליה. הגוי גם צדיק תהרוג. יתכן לפרש כי היה אבימלך אומר על עצמו אם אתה הורג גוי זה תהיה סבה שיהרג גם הצדיק, ואמר זה על אברהם כי אם יהרג המלך על המעשה הזה הלא עבדי המלך יהרגו לאברהם. וגם אמנה. אמונה בפי, אחותי בת אבי היא, ולא היתה בת אביו אלא בת הרן היתה שהיה בנו של תרח שנאמר (בראשית יא) בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה, ויסכה זו שרי, ובני בנים הרי הן כבנים, ומזה אמר בת אבי כלומר בת בן אבי. ויהי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי. רמז שהיו בית אביו עובדי ע"ז ועל שהיו מתעין אותו מבית אביו לעבוד אלהים אחרים הוצרך לצאת משם וללכת אל ארץ אחרת ולאמר לאשתו זה חסדך אשר תעשי וגו'.הנה נתתי אלף כסף לאחיך. אמר זה על מה שהזכיר למעלה צאן ובקר ועבדים ושפחות שהיו שוים אלף כסף, לאחיך אותו שאמרת שהוא אחיך, והכסף הזה הוא לך כסות עינים שיכסו עיני המביטים בך כשנתתי אותו לאחיך ולא לך, שאלו נתתי לך היו הכל מרננין ואומרין ראו מה נתן לה באתננה אבל עכשיו שנתתי לאחיך יאמרו המלך הוצרך לפדות עצמו ונתן ממון על כרחו והלא הוא שונא לאברהם וחפץ בו שימות, והענין הזה יהיה לך פ"פ לכל האנשים אשר אתך ועם כל באי עולם תוכלי להתוכח ולהצדיק את עצמך.ויש שפירשו ואת כל ונוכחת ועכ"ז היתה שרה מתוכחת עמו ולא רצתה למחול לו עלבון התפיסה וכ"ז מתוך הענוה הגדולה אשר לה, או יהיה ואת כל דבק למעלה לכל אשר אתך ואת כל, ויהיה ונוכחת כלומר ראוי לך שתהיי נוכחת מזה עתה, ודעת רז"ל כסות עינים שהוא קללה שנתקיים בזרעה, ומכאן דרז"ל אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך. ויש שפירשו עוד כי הנה הוא שתאמרי אחיך כסות עינים ודרך מוסר ולמי לכל אשר אתך כלומר עם בני ביתך, אבל עם כל העולם ונוכחת תהיי נוכחת שלא תאמרי כן כי אפשר שתבואו לידי מכשול.ובמדרש כסות עינים עשו לה כסות שיהיו הכל מביטים ביפיה ולא בנויה. ד"א כסות עינים שהיא עשויה עינים עינים: ויתפלל אברהם אל האלהים. ע"ד הקבלה אל האלהים היא המדה העשירית ועליה הזכיר מיד וירפא אלהים לפי שנהפכה מדה"ד למדה"ר, כי עצור עצר ה' מד"ר שנהפכה עליו לדין, ואם תשכיל בכתובים של מעלה תראה שהזכיר תחלה ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה כי נגלית אליו שכינה לכבוד אברהם, וע"כ התפלל בשם אל"ף דל"ת ואמר אדני הגוי גם צדיק תהרוג, והתנצל בכל הענין כשנגלית אליו השכינה בחלום ז"ש ויאמר אליו האלהים בחלום הזכירו בה"א הידיעה ודבר עמו וא"ל גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך, כלו' אתה אומר בתם לבבי ובנקיון כפי עשיתי זאת ואתה היודע גם אני ידעתי כי אנכי היודע ועד, ואחשוך גם אנכי אותך, ביאור הכתוב ואחשוך גם אנכי אותך כי גם מאת הסבה העליונה שהוא האחד הנסתר באה לו מניעת החטא. וז"ש אנכי ולא אמר אני ממה שידעת מדרך הקבלה כי אנכי פנימי יותר מאני לתוספת הכ"ף, ואולי מטעם זה נסתרה האל"ף ממלת מחטוא לי, ובאר לך הכתוב כי החוטא אל האלהים חוטא אל האחד הנסתר וכל הממר בו ממר בשם המיוחד שבקרבו:כי עצור עצר ה'. זה עצירת נקבים גדולים וקטנים וע"כ ככפל הלשון, בעד כל רחם זו עצירת לידה וזה כולל כל הנקבות באדם ובבהמות וכל ב"ח, וכן דרז"ל אפי' תרנגולת של בית אבימלך לא הטילה ביצתה. ובכתוב הזה נתפרש חולי המלך וכל ביתו כי עד עתה לא הזכירתו הפרשה ולא ידענו במה לקה, ולא הזכיר הלקות בשם אבימלך כשם שהזכיר הרפואה בשמו וירפא אלהים את אבימלך, אבל הענין הזה כדי לחלוק כבוד למלכות ודרך מוסר וכבוד לשרה, לא הזכירה תורה כן:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך